Hosted by OSOS , contributed by ravit4097773 on 5 September 2019
Our brains are the centers of our individual universes. It is in charge of all the things we go through our lives: The way we fall in love, the reason we forgert, how we perceive the worl around us... Learning about the brain involves many subject matters and interests. One need to know the principles of physics, biology and chenistry, which depicts the physiological basis for the function of the brain. But apart from that, a real brain scientist needs also to understand a thing or two in other relevant subjects, such as mathematics, computer science and engineering, psychology which connects with behavioral aspects, linguistics that relates to the aquisition and the understanding of language, medicine, and event philosophy. Indeed, science researchers are true Renessance men and women!
In this new project, students learn about the brain from several aspects: neuroanatomy, the motoric system, memory and learning abilities, etc.. The main focus is the sensoric system, and specifically the sense of sight. The students learn about the structure and charachteristics of the eye and the way our nervous system enables us to see. Special care is given to illusions and what they teach us about our brain. The teaching materials are based on the neoroscience programme which was developed by ORT Israel R&D Centre. They can be found here.
מציגים:
- יניב אחדות
- גלי מעוז
- שגב גטניו
- רועי קמר
Osjetiti
יש למוח 4 אזורים- קליפת המוח, גרעינים עמוקים, המוחון, גזע המוח.
המוח מחובר לחוט השדרה, מוגן עלי ידי עמוד השדרה.
יש שתי המיספרות למוח וארבע אונות בכול המיספרה.
האונה המצחית- נמצאת במצח
האונה העורפית- נמצא בעורף
האונה הצדעית- בצד הראש
האונה הקודקודית- בקודקוד הראש
חלוקה כללית לאזורים-
אזורים ראשוניים- עיבוד חושב בסיסי
אזורים אסוציאטיביים- עיבוד מתקדם ברמת החוש
אזורים מולטי מודליים- אינטגרציה
אזורים לימביים- רגשות, זיכרון, מוטיבציה...
דוגמה- החוש הסומטוסנסורי
מידע המגיע לאזור s1 (נמצא במרכז המוח) מאיברי הגוף השונים, ולכל איבר יש תת- אזור על גבי המוח שם מתבצע העיבוד שלו.
הקליפה המוטורית-
אזור m1 מפעיל, דרך חוט השדרה את השרירים הרצוניים בגוף.
ייצוג לפי איברי הגוף.
אזורים מוטוריים אסוציאטיביים-
עיבוד מתקדם (רצפי תנועות למשל).
הקורטקס הפרה פרונטלי-
אזור זה אחראי על תכנון, ארגון וניהול האסטרטגיה ההתנהגותית הכוללת. בין היתר, הוא עוסק בחשיבה, הבנה והתנהלות חברתית, שיפוט, מוטיבציה, יוזמה, ומהווה את הבסיס העיקרי לאישיות.
האונה הקודקודית האחורית-
- אינטגרציה בין חוש הראייה והמישוש
- תפיסה מרחבית, תפיסת הגוף והקשר בניהם
- מתמטיקה חישוב ולוגיקה
- קשב וזיכרון עבודה
שפה-
- אזור ברוקה- הבעת שפה, דיבור.
- אזור ורניקה- הבנת שפה
המערכת הלימבית-
- היפוקמפוס- תהליכי זיכרונות ולמידה, יצירת זיכרונות חדשים, התמצאות מרחבית.
- אמיגדלה- רגשות (למשל פחד), ושליטה באספקטים הגופניים שלהם (לחץ דם, קצב לב).
Zamisliti
העבודה שלנו עוסקת ב"תאי מראה".
תאי מראה הם נוירונים הפועלים כאשר אנחנו עושים פעולות וגם כאשר אנחנו רואים אנשים אחרים מבצעים אותן.
תאים אלה משמשים למידה בחיקוי ומסייעים לנו במצבים חברתיים שבהם אנו נדרשים להביע אמפתיה.
קצת היסטוריה:
בין השנים 1970-1990 באוניברסיטה באיטליה עסק צוות חוקרים בראשות ג'יאקומו ריצולאטי בחקירת תגובות נוירונים בודדים לתנועות של הגוף וגילו במהלך ניסוי על קוף תאים הפועלים כאשר הקוף עושה פעולות מסוימות וגם כאשר רואה קופים אחרים וגם בני אדם עושים את אותן הפעולות אלו תאי המראה.
ליקוי במערכת תאי המראה:
אוטיזם לרוב מלווה בליקוי במערכת תאי המראה, כיוון שתאי מראה אחראים ליכולות חיקוי (אמפתיה בין השאר), ליקוי בהם גורם להעדר אמפתיה-אוטיזם.
*אוטיזם- אוטיזם היא הפרעה הגורמת לבעיות בקשרים בין אישיים, תקשורת ותחום מילולי.
“”הקשר בין אוטיזם לנוירוני המראה אינו מוטל כיום בספק, לדבריה של ד”ר לינדזי אוברמן, מערכת נוירוני המראה קיימת אצל אוטיסטים אך אינה מגיבה כראוי, מסיבה שעדיין אינה ברורה. "ההשערה שלי היא שהחיבורים במערכת אינם פועלים כמו שצריך, והאותות העצביים לא עוברים כראוי.
החוקרת לינדזי אוברמן ועמיתיה חוקרים ומנסים לבדוק בעזרת המדע הקיים אם אפשר ליצור מרפא לאוטיזם באמצעות גירוי חשמלי למוח, בתהליך בו החוקרים יוצרים בעזרת מגנט שדה אלקטרומגנטי שגורם להגברה בפעילות של תאי המוח שבתוך השדה, המחקר בשלבים מוקדמים ורחוק מלהיות מושלם עם זאת לפי דבריה של אוברמן בעלי אוטיזם שהשתתפו במחקר הראו שיפור בתקשורת החברתית זמן קצר לאחר הגירוי החשמלי.
Kreiraj
למידה מחיקוי:
ייתכן שהמצאותם של תאי מראה נועדה ללמידה מחיקוי. אנו לומדים נהדר באמצעות חיקוי. תינוק מחקה את הוריו וסביבתו, אחים את אחיהם הגדולים וכך הלאה. כאשר אנחנו צופים בפעולה מסוימת מתבצעת תאי המראה שלנו מעתיקים את "תבנית הפעולה" שלו ואנו לומדים כיצד לבצע את הפעולה גם כן.
נוירוני המראה והבעת רגשות ואמפתיה:
בעקבות התגלות הקשר בין תאי המראה ליכולת החיקוי נעשו מחקרים הבודקים את פעילות תאי המראה במצבים מנטליים שונים, ביניהם רגשות, ידוע כי זיהוי רגשות מבוסס על זיהוי דפוסי התנהגות והבעות פנים, סימנים אלה נקלטים בתאי המראה ובאמצעות שיתוף עם תאים אחרים במוח מגלים מה סימנים אלו אומרים וכך להבין מה הרגש המובע.
Podijeli
סיכום:
תאי מראה הם תאים שפועלים גם כאשר אנו מבצעים פעולה מסוימת וגם כאשר אדם אחר מבצע אותן. הם מאפשרים לנו לחוש אמפתיה,ללמוד מחיקוי ולתפקד בשלל סיטואציות. ייתכן שבתאים אלה חבוי הסוד לריפוי אוטיזם.
לכן חשוב להמשיך ללמוד עוד עליהם כדי שנוכל לגלות באלו עוד דרכים הם משפיעים עלינו.
