Hosted by OSOS , contributed by lotemeliyahu on 22 February 2019
Development of a unique Hub to support inquiry based learning of 6th and 9th grade students. The core of the project is the support mechanism for the students and teachers which includes opening the school to a wide range of experts and mentors from the academic and the informal education community.
The inquiry process begins with a series of engaging meetings aimed to rise curiosity and introduce to the students the inquiry based learning process. School labs and other facilities, including relevant school staff, are open for students after school hours. The process comes to its peak with the regional science fair.
To read more about this project - CLICK HERE.
AVAILABLE PARTNERSHIP OPPORTUNITIES:
|
Local citizens with expertise in the subjects of the students' projects: a marine biologist, a public relations person etc. |
Content support |
|
The local zoo - http://www.haifazoo.co.il/
|
Support the inquiry based learning in the field of zoology |
|
Bird watching center - http://www.birds.org.il/he/bird-center-page.aspx?centerId=120
|
Support the inquiry based learning in the field of birds |
|
Botanical garden - http://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/botanic/pages/default.aspx
|
Support the inquiry based learning in the field of botanic |
|
Ecological Greenhouse in Kibbutz Ein-Shemer - http://www.greenhouse.org.il/Profile.html |
Support the inquiry based learning in the field of agriculture |
|
Excellence project in STEM - http://www.alberto.org.il/Main/
|
Support the inquiry based learning in STEM education |
|
Policy makers from the Ministry of Education and local government and leading teachers from the school |
pedagogical support |
Responsible Research and Innovation
One of the key aspects of OSOS is the inclusion of RRI - Responsible Research and Innovation principles (more information at RRI-Tools.eu). This is how the NanoChannels Accelerator fits into the RRI model:
|
Governance |
students will seek to create a participatory governance, in which, together with the stakeholders, they can develop the activity and nourish each other's knowledge and experience.
I.e.: This Accelerator raises the support of several stakeholders who are experts in the subject that you want to raise (according to the interests and needs of the School). Students will be responsible, together with them, for setting the objectives of the activity, establishing a communication that, in addition to being transparent and reflective, is useful for improving the results. |
|
Public engagement |
Students will use science in this project in an interdisciplinary way and to involve stakeholders in different parts of the project, in order to share responsibility among all.
I.e.: students will be in contact with stakeholders, with whom they will share responsibility and make decisions collaboratively. The objective will be to improve the activity and the results obtained as it is carried out. |
|
Gender equality |
Students will establish research groups with gender equality, and will work to break the gender stereotypes that may be found in the issues raised in the project.
I.e.: students will create equal work groups in terms of gender, fostering a work environment without discrimination and in which they share the opinions of all. |
|
Science Education |
Students will encourage the participation of different agents of the environment in the activity, including them in the decisions to be taken within the project, in different phases.
I.e.: this Accelerator proposes to use the inquiry based learning methodology to learn, through a practical and innovative model, different questions related to the scientific field. |
|
Ethics |
Students will align the research with the social needs that arise in the topic chosen in this Accelerator.
I.e.: students will investigate the social needs of the environment in which the project is carried out, asking the stakeholders involved and proposing possible solutions to these challenges. |
|
Open Access |
Students will create an event in which they will teach, in a transparent and responsible way, the milestones achieved during the project, and will share materials with full reuse rights so that they can be used by others.
I.e.: students will organize an event in which they will teach stakeholders about the progress made during the activity. For this event, students will create a series of materials that they will also share online, through a specific website with content reuse licenses. |
RESOURCES NEEDED:
Leading teachers from the school and some local experts require payment. A fully equipped school lab. Budget for buses to visit the educational centers. Help in preparing and operating the regional science fair.
The materials needed depend on the specific projects that will be done by the students
Feel
במהלך שיעור ביולוגיה, המורה הציגה בכיתה את הנושא לעבודת החקר השנתית, ציפורים, ושאלה אותנו באיזה אופן היינו רוצים לחקור אותו. התופעה שבחרנו לחקור היא השפעתם של מינם פולשים על הסביבה העירונית. בחרנו להתמקד בעורבים ומיינות כי אנו מודעים לבעיה העצומה שיוצרות המיינות כמין פולש ואנו סבורים כי ניתן לפתור בעיה זו בעזרת עורבים. ערכנו סיור במרככז החקר הביולוגי בגן האם בו קיבלנו ייעוץ מדעי בכל הנוגע להבחנה בין מיני ציפורים וקיבלנו ממרכז המחקר ייעוץ ביולוגי גם במהלך שאר שלבי החקר . אנו בדקנו את הנושא הזה, מפני שיש לנו חיבה וקשר עמוק לציפורים ובמיוחד למאיינות ולעורבים, בגלל שמגיל צעיר נהגנו לצאת לפעולות צפרות רבות במקומות שונים ברחבי הארץ, לדוגמא: עמק החולה, רמת הנגב, והרי אילת, בהן צפינו בהתנהגות הציפורים השונות ושמחנו לחקור ולהכיר את מגוון הציפורים הקיים בארץ.
אנו חושבים שחקר תופעה זו הוא דבר חשוב, בשל האיום הגדול שמציבה המיינה למגוון הביולוגי המקומי בארץ, ולחקלאות והגידולים המקומיים, כתוצאה מהתחרות שלה על משאבים עם הציפורים המקומיות, והרצון להרחיק אותה דווקא בעזרת העורב, בגלל שהעורב ידוע בהיותו ציפור רכושנית, טריטוריאלית ומאיימת, ואנו חושבים שעצם המחשבה על נוכחותו באזור תרתיע את המאיינות מלהתקרב לשטח. בפארק בית העם בקרית חיים חיות מיינות רבות היוצרות נזקי רעש רבים לבני האדם הגרים באזור ולכן ישנו גם מימד אישי לסיבה מדוע רצינו לבדוק דווקא נושא זה. החידוש בניסוי שלנו הוא שהוא בודק את ההשפעה של כמות העורבים על כמות המאיינות ועל התנהגות שיחור המזון שלהן באופן ספציפי למאיינות ועורבים, ובכך בודק את הרעיון שבו העורבים הם הפתרון לבעיית המאיינות ובכך מציע פתרון לנזק שגורמת המיינה (כמין פולש).
Imagine
ביצענו כשמונה תצפיות בקרה בהן עקבנו אחר התנהגות שיחור המזון של המיינות במצב הטבעי שלהן בפארק בית העם, לאחר מכן ביצענו שמונה תצפיות נוספות בהן עקבנו אחר התנהגות שיחור המזון של המיינות כאשר הוספנו את ששת דחלילי העורב. הקפדנו על שמירה על הגורמים הקבועים של שעת התצפית ואזור התצפית, שמרנו על גורמים קבועים אלו בעזרת ביצוע התצפית בשעות קבועות, בין 7:30 ל 8:30 בבוקר במהלך חודש נובמבר 2018. ביצוע התצפיות בשעות קבועות סייע בשמירה על טמפרטורות דומות ועל צפייה בשגרה הקבועה של הציפורים. ביצוע התצפיות באותו מקום סייע בשמירה על סוג וכמות הפרעות דומה, צמחיה דומה וסוג קרקע דומה.
הבקרה בניסוי התרחשה כאשר לא הצבנו את דחלילי עורבים והתנהגות שיחור המזון של המיינות התרחשה בצורה "הרגילה" שלה בייחס לתקופה בשנה ולשעת התצפית ( מספר המיינות וכמות הפעמים שהן ניקרו בקרקע התרחשו בצורה "הרגילה" שלהן כפי שהן קורות כאשר לא הצבנו את דחלילי העורבים), וחשיבותה נובעת מכך שאנו רוצים לבדוק שדחלילי העורבים הם אלו שמשפיעים על התנהגות שיחור המזון של המיינות.
הצבנו את ששת העורבים במרווחים קבועים אחד מן השני (בערך מטר) התרחקנו מאזור התצפית למרחק המונה כבערך 2 מטרים ומשם צפינו בציפורים. תיעוד התצפית נעשה בעזרת דף צפייה שהיה בנוי מטבלה (נספח 1) בעלת 10 שורות. כל שורה ייצגה 2 דקות. משך הזמן הכולל בו התבצע תצפית הוא 20 דקות. במשך התצפית רשמנו בכל חלק כמה עורבים הגיעו לשטח התצפית, כמה מיינות הגיעו לשטח התצפית, וכמה פעמים המיינות ניקרו בקרקע, ספירת מספר הפעמים שהמיינות ניקרו בקרקע ( ליקטו מזון) נעשתה בעזרת אפליקציית "Thing Counter" ששייכת לחברת "karuma" שהורדנו מחנות האפליקציות "Google Play" ששייכת לחברת "Google" דחלילי עורב מלאכותי מדגם עורב פלסטיק מגרש יונים מחברת הום סנטר בע"מ העורב נקנה בצבע שחור ונצבע בעזרת ספריי אפור כך שייראה כמו עורב אפור.
ביצענו את הניסוי בשעות הבוקר כאשר הטמפרטורות היו נוחות, בשטח התצפית צומח דשא והוא חשוף לשמש. בפארק בית העם צומחים עצים מסוג ברוש מצוי (Cupressus sempervirens ), אורן קפריסאי ((Pinus brutia, ועצים שונים השייכים למשפחת האקליפטוס. אזור התצפית הוא פארק ציבורי ולכן עוברים בו תושבים המטיילים באזור. הפארק מהווה בית למגוון רב של ציפורים הפוקדות את האזור על בסיס קבוע. בין הציפורים ניתן למצוא את דררת קרמר (sittacula krameri ) ,דוכיפת (Upupa) ,יונת הסלע (Columba Livia) ותור הצווארון (Streptopelia decaocto), מלבד לעורב האפור (Corvus cornix) ולמיינה המצויה (Acridotheres tristis) .
עיבוד תוצאות: את התוצאות עיבדנו באמצעות תוכנת EXCEL ששייכת לחברת MICROSOFT. במהלך עיבוד התוצאות הזנו לתוכנה את תוצאות התצפית על פי התאריכים בהם התבצעו התצפיות וחישבנו בעזרתה את תדירות ניקורי המיינות. חישבנו את תדירות ניקורי המיינות על ידי כך שהכנסנו את הנתונים לקובץ אקסל וחישבנו תדירות ניקורים לדקה על ידי זה שחילקנו את מספר הניקורים שספרנו במספר המיינות שנצפו לחלק ל2 כדי לקבל תדירות לדקה.
.
Create
במהלך שיעור ביולוגיה הציגה לנו המורה את הנושא לעבודת החקר השנתית, ציפורים. התבקשנו לחשוב באיזו צורה אנו רוצים לחקור את התופעה הזו. לאחר התלבטויות ארוכות בחרנו לחקור את השפעת נוכחותה של להקת דחלילי העורבים על התנהגות שיחור המזון של המאיינות בפארק בית העם. היינו מרוצים מנושא החקר, משום שהרגשנו כי היה לנו חלק ממשי ומרכזי בבחירתו ולכן הרגשנו כי אנו מסוגלים לבטא את המחשבה האישית שלנו במהלך החקר. התעניינו מאוד בנושא החקר, מאחר שיש לנו חיבה וקשר עמוק לציפורים ובמיוחד למאיינות ולעורבים, בגלל שמגיל צעיר נהגנו לצאת לפעולות צפרות רבות במקומות שונים ברחבי הארץ, לדוגמא: עמק החולה, רמת הנגב, והרי אילת, בהן צפינו בהתנהגות הציפורים השונות ושמחנו לחקור ולהכיר את מגוון הציפורים הקיים בארץ, ולכן החקר בנושא זה הרגיש לנו כדבר העוסק בנושא שאהוב עלינו בצורה מיוחדת. עבודת החקר גרמה לנו לחשוב על התהליכים השונים בצורה מדעית וביולוגית, למשל: למדנו להבין כיצד לבעלי חיים שונים יש השפעה עצומה על מהלך החיים שלנו ועל חשיבות השמירה על המגוון הביולוגי המקומי, וגרמה לנו להבין כיצד לבצע מחקר מדעי בצורה מקצועית ובוגרת, לדוגמא: במהלך החקר נדרשנו לבצע תצפיות על פי קריטריונים שונים ולמדנו את החשיבות של שמירה על הגורמים הקבועים, וכיצד להסיק מסקנות מנתונים שונים. סקירת הספרות סייעה לנו רבות להבנת התופעה שבחרנו לחקור והיוותה עמוד התווך והבסיס לעבודת החקר הזו. בזכות הסקירה הספרותית הבנו לעומק מהי התופעה שאנו הולכים לחקור. במהלך החקר הרגשנו שאנו מבינים את נושא החקר בצורה טובה יותר, היות שהרגשנו כי הסקירה הספרותית מונגשת ומומחשת למשהו פשוט יותר להבנה על ידי התנסות ממשית שלנו בעבודת החקר. סיוע המורה בעבודת החקר הזו היא שאפשרה לנו לקיים את המחקר, בשל הכלים הפיזיים שהמורה סיפקה לנו לביצוע המחקר ובשל הידע הביולוגי והמדעי שעזר לנו לכתוב את הפרקים השונים בעבודה זו, ידע זה הנגיש לנו את ההוראות לביצוע עבודת החקר ובלעדיו לא היינו מצליחים לבצע אותה. במהלך המחקר אנחנו היינו אחראים לביצועו בצורה הטובה ביותר והבנו שהצלחתו תלויה רק בנו. המחויבות שלנו לביצוע המחקר היא אחד הפרמטרים שעל פיה נקבע הצלחתו של המחקר. במהלך המחקר נתקלנו בקשיים רבים במהלך הבנת הנדרש מאתנו במהלך החקר. כאשר נתקלנו בבעיה כזו פנינו לסיוע מצד המורה שלנו שהנגישה לנו את הוראות החקר ועזרה לנו להבין מה נדרש מאתנו. במהלך החקר נדרשנו לעבוד בעבודת צוות. עבודת הצוות תרמה לנו, מפני שגרמה לנו להכיר דעות שונות ודרכים שונות לפתרון בעיות, ולכן אנו חושבים שעבודת צוות זו תרמה לנו. כל חברי הקבוצה היו שותפים לעשיית כל החלקים בעבודת החקר ולא התקיימה ביננו חלוקת תפקידים כלשהי. אנחנו חושבים שחקר זה לימד אותנו כיצד מבצעים מחקר מדעי ודבר זה יקל עלינו לבצע חקר מדעי נוסף בתחום זה, או בכל תחום אחר. לכן, אנו מרגישים מוכנים יותר לחקר נוסף.במהלך שיעור ביולוגיה הציגה לנו המורה את הנושא לעבודת החקר השנתית, ציפורים. התבקשנו לחשוב באיזו צורה אנו רוצים לחקור את התופעה הזו. לאחר התלבטויות ארוכות בחרנו לחקור את השפעת נוכחותה של להקת דחלילי העורבים על התנהגות שיחור המזון של המאיינות בפארק בית העם. היינו מרוצים מנושא החקר, משום שהרגשנו כי היה לנו חלק ממשי ומרכזי בבחירתו ולכן הרגשנו כי אנו מסוגלים לבטא את המחשבה האישית שלנו במהלך החקר. התעניינו מאוד בנושא החקר, מאחר שיש לנו חיבה וקשר עמוק לציפורים ובמיוחד למאיינות ולעורבים, בגלל שמגיל צעיר נהגנו לצאת לפעולות צפרות רבות במקומות שונים ברחבי הארץ, לדוגמא: עמק החולה, רמת הנגב, והרי אילת, בהן צפינו בהתנהגות הציפורים השונות ושמחנו לחקור ולהכיר את מגוון הציפורים הקיים בארץ, ולכן החקר בנושא זה הרגיש לנו כדבר העוסק בנושא שאהוב עלינו בצורה מיוחדת. עבודת החקר גרמה לנו לחשוב על התהליכים השונים בצורה מדעית וביולוגית, למשל: למדנו להבין כיצד לבעלי חיים שונים יש השפעה עצומה על מהלך החיים שלנו ועל חשיבות השמירה על המגוון הביולוגי המקומי, וגרמה לנו להבין כיצד לבצע מחקר מדעי בצורה מקצועית ובוגרת, לדוגמא: במהלך החקר נדרשנו לבצע תצפיות על פי קריטריונים שונים ולמדנו את החשיבות של שמירה על הגורמים הקבועים, וכיצד להסיק מסקנות מנתונים שונים. סקירת הספרות סייעה לנו רבות להבנת התופעה שבחרנו לחקור והיוותה עמוד התווך והבסיס לעבודת החקר הזו. בזכות הסקירה הספרותית הבנו לעומק מהי התופעה שאנו הולכים לחקור. במהלך החקר הרגשנו שאנו מבינים את נושא החקר בצורה טובה יותר, היות שהרגשנו כי הסקירה הספרותית מונגשת ומומחשת למשהו פשוט יותר להבנה על ידי התנסות ממשית שלנו בעבודת החקר. סיוע המורה בעבודת החקר הזו היא שאפשרה לנו לקיים את המחקר, בשל הכלים הפיזיים שהמורה סיפקה לנו לביצוע המחקר ובשל הידע הביולוגי והמדעי שעזר לנו לכתוב את הפרקים השונים בעבודה זו, ידע זה הנגיש לנו את ההוראות לביצוע עבודת החקר ובלעדיו לא היינו מצליחים לבצע אותה. במהלך המחקר אנחנו היינו אחראים לביצועו בצורה הטובה ביותר והבנו שהצלחתו תלויה רק בנו. המחויבות שלנו לביצוע המחקר היא אחד הפרמטרים שעל פיה נקבע הצלחתו של המחקר. במהלך המחקר נתקלנו בקשיים רבים במהלך הבנת הנדרש מאתנו במהלך החקר. כאשר נתקלנו בבעיה כזו פנינו לסיוע מצד המורה שלנו שהנגישה לנו את הוראות החקר ועזרה לנו להבין מה נדרש מאתנו. במהלך החקר נדרשנו לעבוד בעבודת צוות. עבודת הצוות תרמה לנו, מפני שגרמה לנו להכיר דעות שונות ודרכים שונות לפתרון בעיות, ולכן אנו חושבים שעבודת צוות זו תרמה לנו. כל חברי הקבוצה היו שותפים לעשיית כל החלקים בעבודת החקר ולא התקיימה ביננו חלוקת תפקידים כלשהי. אנחנו חושבים שחקר זה לימד אותנו כיצד מבצעים מחקר מדעי ודבר זה יקל עלינו לבצע חקר מדעי נוסף בתחום זה, או בכל תחום אחר. לכן, אנו מרגישים מוכנים יותר לחקר נוסף.